החלטתם למכור את הדירה? לפני שמפרסמים מודעה, מזמינים מתווך או מסכמים מחיר עם קונה, יש כמה בדיקות שכדאי לבצע.
מכירת דירה אינה מסתכמת במציאת קונה שמוכן לשלם את המחיר שביקשתם. זו עסקת מקרקעין שמחייבת את המוכר לדעת מראש מה בדיוק הוא מוכר, האם הזכויות בדירה רשומות באופן תקין, האם קיימות חריגות בנייה, מה יתרת המשכנתה, האם צפוי חיוב במס שבח או בהיטל השבחה, אילו מסמכים יידרשו לצורך העברת הזכויות ומה עליו לגלות לקונה.
בדיקה מוקדמת יכולה למנוע מצב שבו רק לאחר שכבר סיכמתם מחיר ולוח תשלומים מתברר שיש בעיה שלא נלקחה בחשבון.
לפני שמפרסמים – בודקים את מצב הזכויות
השלב הראשון הוא לבדוק כיצד הזכויות בדירה רשומות.
אם הדירה רשומה בטאבו, יש להוציא נסח טאבו עדכני ולבדוק שהמוכר אכן רשום כבעל הזכויות, ומה רשום על הנכס: משכנתאות, הערות אזהרה, עיקולים, צווים, זיקות הנאה או זכויות אחרות של צדדים שלישיים.
אם הזכויות אינן רשומות בטאבו אלא מתנהלות באמצעות חברה משכנת, חשוב להזמין מראש אישור זכויות עדכני ולבדוק את מצב הזכויות והשעבודים אצל החברה המשכנת. לעיתים הפקת אישור הזכויות ומסמכים נוספים מהחברה המשכנת אורכת זמן, ולכן לא כדאי להשאיר את הטיפול בכך לרגע האחרון.
ככל שקיימת בעיה ברישום, עדיף לגלות אותה לפני שנחתם הסכם המכר ולא כאשר כבר התחייבתם כלפי הקונה להשלים את העברת הזכויות בתוך פרק זמן מסוים.
טיפ ממני: אל תניחו שאם אתם גרים בדירה שנים והכול "בסדר", גם הרישום בסדר. נתקלתי לא פעם בעסקאות שבהן דווקא רגע לפני המכירה התגלתה טעות ברישום, משכנתה ישנה שלא נמחקה או מסמך שחסר להשלמת הזכויות. את הדברים האלה עדיף לגלות כשיש זמן לטפל בהם.
מוכרים דירה מושכרת? בדקו קודם את הסכם השכירות
אפשר בהחלט למכור דירה שמתגורר בה שוכר, אבל לפני שמתחייבים כלפי קונה צריך לפתוח את הסכם השכירות ולבדוק בדיוק למה התחייבתם כלפי השוכר.
מתי מסתיימת תקופת השכירות? האם לשוכר קיימת אופציה להאריך אותה? האם קיימת אפשרות לסיום מוקדם של ההסכם במקרה של מכירה? ומהם התנאים למימוש אותה אפשרות?
לשאלות האלה יש משמעות ישירה לעסקת המכר.
אם התחייבתם כלפי הקונה למסור לו את הדירה כשהיא פנויה ביום מסוים, אתם חייבים להיות בטוחים שתוכלו לעמוד בהתחייבות הזאת. העובדה שמכרתם את הדירה אינה מבטלת כשלעצמה את זכויותיו של השוכר לפי הסכם השכירות.
אפשר גם למכור את הדירה כשהיא נשארת מושכרת, למשל לקונה שרוכש אותה להשקעה. במקרה כזה יש להסדיר בהסכם המכר את המשך השכירות, העברת דמי השכירות ממועד שייקבע, הבטוחות שמסר השוכר, פיקדונות או ערבויות וההתחשבנות בין המוכר לקונה.
צריך לזכור גם את הצד המעשי: במהלך המכירה תזדקקו בדרך כלל לשיתוף הפעולה של השוכר לצורך הצגת הדירה לקונים, ולעיתים גם לצורך כניסת שמאי מטעם הבנק של הקונה.
טיפ ממני: אם הדירה מושכרת, אל תקבעו מועד מסירה לקונה לפני שבדקתם את הסכם השכירות. התחייבות למסור דירה פנויה ושוכר שלא מחויב להתפנות באותו מועד היא בעיה שאתם לא רוצים לגלות אחרי החתימה.
יש משכנתה על הדירה? בדקו כבר עכשיו את יתרת הסילוק
אם על הדירה רובצת משכנתה, חשוב לקבל מהבנק נתון עדכני לגבי יתרת המשכנתה לסילוק.
הנתון הזה חשוב לא רק כדי לדעת כמה כסף יישאר לכם מהמכירה, אלא גם לצורך בניית לוח התשלומים בהסכם.
ככלל, כדאי לתכנן את העסקה כך שהמשכנתה של המוכר תסולק ותימחק מוקדם ככל האפשר באמצעות תשלומי התמורה שמתקבלים מהקונה, בהתאם למכתב הכוונות של הבנק.
הדבר חשוב במיוחד כאשר גם הקונה מתכוון לממן את הרכישה באמצעות משכנתה. הבנק שמעמיד לקונה את ההלוואה יבקש להסדיר את השעבוד הקיים על הדירה ולוודא שניתן יהיה לרשום את הבטוחה הנדרשת לטובתו.
לכן המשכנתה של המוכר, ההון העצמי של הקונה והמשכנתה של הקונה צריכים להיות מתואמים כבר בעת בניית לוח התשלומים.
האם הקונה לוקח משכנתה? בדקו מהו ההון העצמי שלו
מוכר דירה מתמקד בדרך כלל במחיר שהציע הקונה, אבל לא פחות חשוב להבין איך הקונה מתכוון לשלם את המחיר.
האם כל התמורה מגיעה מהון עצמי? האם הקונה נוטל משכנתה? מה גובה ההון העצמי שעומד לרשותו? באיזה שלב הוא זקוק לכספי הבנק?
לשאלות האלה יש חשיבות ישירה לביטחון של המוכר בעסקה.
כאשר הקונה נוטל משכנתה, המוכרים נדרשים בדרך כלל לחתום על מסמכים לטובת הבנק המממן, לרבות התחייבויות הנדרשות לצורך העמדת ההלוואה ורישום הבטוחה לטובת הבנק.
מבחינת המוכר מדובר בנקודה משמעותית: אתם משתפים פעולה עם יצירת הבטוחה לטובת הבנק של הקונה עוד בטרם קיבלתם את מלוא התמורה עבור הדירה.
לכן חשוב לבנות את לוח התשלומים כך שלפני השלב שבו המוכר נדרש לחתום על מסמכי המשכנתה של הקונה ולהסתמך על כספי הבנק, ישולם למוכר מלוא ההון העצמי שהקונה התחייב להזרים לעסקה, בהתאם למבנה העסקה ולדרישות הבנק המממן.
ככל שעל הדירה קיימת גם משכנתה של המוכר, התכנון חשוב אף יותר: יש לוודא שלוח התשלומים מאפשר לסלק תחילה את המשכנתה הקיימת ולהמציא לבנק של הקונה את המסמכים שהוא דורש, כדי שלא להגיע למצב שבו כספי המשכנתה של הקונה אינם משתחררים בשל משכנתה קודמת שטרם הוסדרה.
טיפ ממני: מחיר טוב הוא לא מספיק. אני רוצה לדעת גם מאיפה הכסף מגיע. בעסקה שבה הקונה תלוי במימון בנקאי, מבנה לא נכון של לוח התשלומים עלול לעכב את כל העסקה.
בדקו את המצב התכנוני של הדירה
אחת הבדיקות החשובות לפני מכירת דירה היא התאמת המצב הקיים בפועל להיתר הבנייה ולתוכניות המאושרות.
נסגרה מרפסת? נוסף חדר? הורחבה הדירה? נעשה שימוש בחלק מהרכוש המשותף? מחסן הפך לחדר? נעשו שינויים ללא היתר?
אל תחכו שהקונה או השמאי של הבנק שלו יגלו את הבעיה.
חריגת בנייה עלולה להשפיע על יכולת הקונה לקבל משכנתה, על שווי הנכס, על האפשרות לקבל אישורים הנדרשים להעברת הזכויות ולעיתים גם לחשוף את המוכר להליכים או להוצאות שלא נלקחו בחשבון.
ככל שקיימת בעיה תכנונית, עדיף לדעת עליה לפני שמתחייבים בהסכם ולבחון כיצד נכון לטפל בה וכיצד יש לתת לה ביטוי בהסכם המכר.
מס שבח – בודקים לפני שקובעים את התמורה
מס שבח הוא אחד הנושאים החשובים ביותר מבחינת מוכר דירה.
באופן כללי, מס שבח מוטל על השבח שנוצר במכירת זכות במקרקעין, כלומר על עליית הערך שנוצרה למוכר, בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963.
אבל לא כל מכירת דירה חייבת במס, ומנגד פטור ממס שבח אינו אוטומטי.
החוק כולל מסלולי פטור והקלות שונים, ולכל אחד מהם תנאים שצריך לעמוד בהם. לכן לא מספיק לומר "זו הדירה היחידה שלי" או "קיבלתי את הדירה בירושה". לפני המכירה צריך לבדוק את הנתונים הספציפיים של המוכר, את הדירה ואת מסלול הפטור הרלוונטי.
פטור במכירת דירה יחידה – יש תנאים שצריך לעמוד בהם
אחד הפטורים המרכזיים הוא הפטור לפי סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין למכירת דירת מגורים מזכה שהיא דירתו היחידה של המוכר, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.
כלומר, גם אם זו הדירה היחידה שלכם, הפטור אינו אוטומטי.
יש לבחון האם הדירה עומדת בהגדרת "דירת מגורים מזכה", את תקופת ההחזקה הנדרשת, את מצבת הזכויות של המוכר בדירות נוספות ואת יתר התנאים והסייגים הקבועים בחוק.
לצורך בדיקת הזכאות לא מספיק לשאול "האם יש לי עוד דירה בטאבו?".
החוק כולל הוראות מיוחדות ביחס לזכויות נוספות שלא בהכרח ימנעו את סיווג הדירה הנמכרת כדירה יחידה, למשל במקרים מסוימים של חלק בדירה, דירה שהתקבלה בירושה או דירה חלופית.
לכן, את שאלת הפטור בודקים לפני החתימה ולא לאחריה.
איך קיבלתם את הדירה? גם לזה יש משמעות
אחת השאלות החשובות בתכנון מס השבח היא כיצד הגיעה הדירה לידי המוכר.
האם רכשתם אותה? האם קיבלתם אותה בירושה? האם קיבלתם אותה במתנה או בהעברה ללא תמורה?
לאופן שבו התקבלה הדירה עשויה להיות משמעות הן לעניין הזכאות לפטור והן לעניין חישוב מס השבח.
בדירה שהתקבלה בירושה, למשל, עשוי לעמוד למוכר הפטור הייעודי הקבוע בסעיף 49ב(5) לחוק, אולם גם פטור זה אינו אוטומטי. יש לבחון את התנאים הקבועים בחוק, לרבות זהות היורש, מספר הדירות שהיו בבעלות המוריש והאם המוריש היה זכאי לפטור אילו מכר את הדירה בחייו.
גם כאשר הדירה התקבלה במתנה או בהעברה ללא תמורה, קיימות הוראות מס מיוחדות, ובמקרים המתאימים יש לבחון בין היתר את תקופות הצינון הקבועות בחוק לצורך מכירת הדירה בפטור.
לאופן שבו התקבלה הדירה עשויה להיות משמעות גם לצורך קביעת יום הרכישה ושווי הרכישה בחישוב מס השבח. כאשר מדובר, למשל, בדירה שהתקבלה בירושה או ללא תמורה, החוק כולל הוראות מיוחדות לעניין נתונים אלה.
מועד רישום הזכויות בטאבו אינו קובע את יום הרכישה לצורכי מס שבח. יום הרכישה נקבע לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין ובהתאם לאופן שבו נרכשה או התקבלה הזכות.
לכן בדיקת מס שבח מתחילה לא רק בשאלה "בכמה אנחנו מוכרים?", אלא גם בשאלות "מתי נרכשה הזכות ואיך היא הגיעה אלינו?"
ואם אין פטור?
גם כאשר המכירה אינה פטורה ממס שבח, אין פירוש הדבר שהמס מחושב באופן פשוט על ההפרש שבין מחיר הרכישה למחיר המכירה.
בחישוב השבח ניתן, בהתאם לדין ולנסיבות, להביא בחשבון הוצאות המותרות בניכוי, כגון הוצאות השבחה, שכר טרחת עורך דין, דמי תיווך, מס רכישה ששולם בעת הרכישה והוצאות נוספות המוכרות על פי החוק.
במכירת דירת מגורים מזכה עשויה להיות רלוונטית גם האפשרות לחישוב ליניארי מוטב, בהתאם למועד הרכישה ולתנאים הקבועים בחוק.
לכן כדאי לאתר כבר בתחילת הדרך את הסכם הרכישה המקורי, השומה והדיווח שבוצעו ברכישה ואת החשבוניות והאסמכתאות להוצאות שהוצאו במהלך השנים.
תכנון מס נכון לפני המכירה יכול להשפיע באופן משמעותי על הסכום שיישאר בידיכם בסופו של דבר.
ומה אם לדירה יש זכויות בנייה?
גם כאשר מדובר בדירת מגורים מזכה והמוכר זכאי לפטור, אם מחיר הדירה מושפע מזכויות בנייה קיימות או צפויות שלא נוצלו, ייתכן שלא כל התמורה תהיה פטורה.
סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין קובע מנגנון מיוחד למקרים שבהם התמורה הושפעה מזכויות לבנייה נוספת.
לכן בבית פרטי, דירת גג, מגרש שעליו בנוי בית או נכס שבו קיימות זכויות בנייה משמעותיות, חשוב לבדוק את הנושא לפני שמסתמכים על פטור ממס שבח.
היטל השבחה – אל תחכו למכירה כדי לגלות את הסכום
לצד מס השבח, אחד הנושאים החשובים ביותר שמוכר צריך לבדוק הוא היטל השבחה.
מס שבח והיטל השבחה הם שני חיובים שונים. מס שבח משולם לרשות המסים, ואילו היטל השבחה הוא חיוב תכנוני שעשוי לקום, בין היתר, בעקבות השבחה של המקרקעין כתוצאה מאישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג, בהתאם לדין.
היטל השבחה יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד, ובמקרים מסוימים לשנות באופן מהותי את הכדאיות הכלכלית של העסקה ואת הסכום שיישאר בידי המוכר.
לכן אין להסתפק בהנחה ש"כנראה אין היטל". כדאי לבצע בדיקה מוקדמת מול הוועדה המקומית ובמקרים המתאימים גם באמצעות שמאי מקרקעין, ולבחון אילו תוכניות חלות על הנכס והאם קיימת חשיפה לחיוב.
העובדה שהמכירה פטורה ממס שבח אינה אומרת שאין היטל השבחה.
טיפ ממני: לפני שאתם סוגרים מחיר, תבדקו כמה באמת יישאר לכם ביד. מחיר המכירה הוא הברוטו. מס שבח, היטל השבחה, יתרת משכנתה והוצאות העסקה הם אלה שקובעים את הנטו.
יזהר המוכר – חובת הגילוי אינה מסתיימת בקירות הדירה
מוכרים רבים יודעים שעליהם לגלות לקונה רטיבות, חריגות בנייה או בעיות משפטיות בנכס.
אבל חובת הגילוי יכולה להיות רחבה יותר.
גם מידע מהותי שאינו "ליקוי פיזי" בדירה עשוי להיות מידע שחובה לגלות לקונה.
דוגמה חשובה לכך ניתן למצוא בפסק הדין ת"א 61388-06-22 מאור רבו נ' רחמים טרמי ואורטל טרמי.
באותו מקרה התנהל בין המוכרים לבין בעלי החלקה הסמוכה סכסוך שכנים ואף הליך משפטי בקשר לזכויות ולשימוש במקרקעין. בית המשפט בחן את היקף המידע שהיה ידוע לקונה ואת חובת המוכרים למסור לו מידע מהותי בנוגע לסכסוך.
הלקח למוכר משמעותי:
אל תחליטו בעצמכם שמידע מסוים "לא חשוב לקונה".
אם קיימת רטיבות חוזרת, חריגת בנייה, מחלוקת לגבי חניה או מחסן, זיקת הנאה, שימוש של שכן בשטח, סכסוך משמעותי עם שכן, הליך משפטי בעבר או בהווה, טענות של ועד הבית או כל עובדה אחרת שעשויה להשפיע באופן ממשי על השימוש בנכס או על החלטת הקונה – העלו את הנושא בפני עורך הדין שמייצג אתכם.
לא כל ויכוח חד פעמי עם שכן מחייב כמובן פירוט בהסכם. השאלה היא האם מדובר במידע מהותי לעסקה.
חובת תום הלב במשא ומתן עשויה לחייב גילוי יזום של מידע מהותי הידוע למוכר.
במכירת דירה, לפעמים מה שלא סיפרתם חשוב לא פחות ממה שכתוב בחוזה.
סכמו מראש מה נשאר בדירה ומה מפנים
הסכם המכר צריך להגדיר לא רק את הדירה אלא גם מה נשאר בה במועד המסירה.
מזגנים? ארונות קיר? גופי תאורה? מערכת בית חכם? מדפים? מכשירי חשמל מובנים? פרגולה? מחסן? מתקנים בגינה?
מה שנראה ברור למוכר אינו בהכרח ברור לקונה.
אם יש פריט שאתם מתכוונים לקחת אתכם, אל תחכו ליום הפינוי. סכמו זאת מראש ובכתב.
באותה מידה, חשוב להגדיר מה מצב הדירה שעל המוכר למסור.
ככלל, הקונה מצפה לקבל את הדירה במצב שבו ראה אותה והסכים לרכוש אותה, בכפוף לבלאי סביר הנובע משימוש רגיל עד למועד המסירה ובהתאם להוראות ההסכם.
אם נגרם נזק מהותי בין החתימה לבין המסירה, אם מערכת שהייתה תקינה חדלה לפעול או אם פורק פריט שהיה אמור להישאר בדירה, עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה מי אחראי לתיקון.
לכן כדאי להסדיר בהסכם בצורה ברורה מה נשאר בדירה, באיזה מצב היא נמסרת ומהי אחריות המוכר עד למסירת החזקה.
אל תחתמו על זיכרון דברים
לא מומלץ לחתום על זיכרון דברים במכירת דירה.
זיכרון דברים אינו בהכרח "רק מסמך שמחזיק את העסקה". בהתאם לתוכנו ולנסיבות, הוא עשוי להיחשב להסכם מחייב עוד לפני שנחתם הסכם המכר המפורט.
אבל מבחינת המוכר יש כאן סיכון נוסף שחשוב להכיר: זיכרון דברים עשוי לשמש בסיס לרישום הערת אזהרה לטובת הקונה.
סעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מאפשר רישום הערת אזהרה מקום שבו קיימת התחייבות בכתב לעשות עסקה במקרקעין. לכן, אם זיכרון הדברים מהווה התחייבות מספקת לביצוע העסקה, הקונה עשוי לבקש לרשום מכוחו הערת אזהרה על זכויות המוכר.
עבור המוכר המשמעות עלולה להיות דרמטית.
נניח שחתמתם על זיכרון דברים, ולאחר מכן התגלעה מחלוקת והעסקה לא התקדמה להסכם מכר. אם בינתיים נרשמה לטובת הקונה הערת אזהרה, לא תוכלו פשוט להתעלם ממנה ולהתקדם למכירת הדירה לקונה אחר. כל עוד ההערה רשומה, היא עלולה לחסום עסקה סותרת, ומחיקתה במקרה של מחלוקת עלולה לחייב הליך משפטי.
וכל זה עלול לקרות עוד לפני שהספקתם לבדוק לעומק את מס השבח, היטל ההשבחה, מצב הרישום, המשכנתה, יכולת המימון של הקונה, לוח התשלומים ומועד המסירה.
טיפ ממני: קונה רציני לא צריך זיכרון דברים כדי להוכיח שהוא רציני. כשיש הסכמה מסחרית, מעבירים את הפרטים לעורכי הדין, מבצעים את הבדיקות הנדרשות ומתקדמים להסכם מכר מסודר.
לכן ההמלצה שלי פשוטה: אל תחתמו על זיכרון דברים.
לוח התשלומים צריך להתאים לעסקה כולה
לוח תשלומים אינו רק חלוקה טכנית של מחיר הדירה.
הוא צריך להתאים למצב המשפטי של הנכס, למשכנתה של המוכר, להון העצמי של הקונה, למשכנתה של הקונה ולעסקאות נוספות שהמוכר מבצע במקביל.
אם אתם מוכרים דירה כדי לממן רכישה של דירה אחרת, צריך לתאם בין מועדי התקבולים בעסקת המכירה לבין מועדי התשלום בעסקת הרכישה.
אם קיימת משכנתה על הדירה, יש לתכנן את התשלומים כך שניתן יהיה לסלק אותה בזמן.
ואם הקונה נוטל משכנתה, צריך לוודא שהעסקה בנויה באופן שמאפשר לבנק שלו להזרים את כספי ההלוואה לאחר שהתקיימו התנאים שהוא דורש.
טיפ ממני: אם אתם גם מוכרים וגם קונים דירה במקביל, אל תסתכלו על כל עסקה בנפרד. לוחות התשלומים של שתי העסקאות צריכים לדבר זה עם זה. פער של כמה ימים בין תשלום שאתם צריכים להעביר לבין כסף שאתם אמורים לקבל יכול להפוך לבעיה אמיתית.
להגיע לחתימה כשהכול כבר סגור
מעמד החתימה אינו המקום להתחיל לנהל מחדש את המשא ומתן.
לפני החתימה צריכים להיות ברורים ומוסכמים המחיר, לוח התשלומים, מועד המסירה, מצב הדירה, הפריטים שנשארים בה, אופן סילוק המשכנתה, מנגנון המשכנתה של הקונה וכל תנאי מהותי אחר.
כדאי גם לעבור מראש על הנוסח הסופי ולא לפגוש אותו בפעם הראשונה במעמד החתימה.
לכן, לפני שבוחרים את דרך הפירוק, חשוב לבחון לא רק מה אפשרי מבחינה משפטית אלא גם את ההשלכות הכלכליות והמיסויות של החלופות השונות.
טיפ ממני: לחתימה מגיעים כדי לחתום על מה שכבר סוכם, לא כדי לגלות הפתעות חדשות.
מסירת הדירה היא לא רק מסירת מפתח
ביום המסירה המוכר אינו נדרש רק לפנות את הדירה, למסור את המפתחות ולהעביר את קריאת המונים.
יש לעסקה גם מסירה משפטית.
כדי שהקונה יוכל להשלים את רישום הזכויות על שמו, על המוכר להמציא את המסמכים שעליו לספק בהתאם להסכם ולדין, ובכלל זה, לפי העניין, אישור מס שבח ואישור עירייה לצורך העברת הזכויות, וכן את יתר מסמכי ההעברה הנדרשים.
לכן כבר בעת ניסוח הסכם המכר צריך לחשוב קדימה ולשאול: האם האישורים האלה צפויים להיות בידינו במועד המסירה?
אין עדיין אישורי מסים או עירייה? כספים יישארו בנאמנות
לעיתים מגיע מועד המסירה, המוכר מוכן לפנות את הדירה והקונה מוכן לשלם את יתרת התמורה – אבל עדיין חסר אישור מס שבח, אישור עירייה או מסמך אחר הנדרש להעברת הזכויות.
במקרה כזה מקובל לקבוע בהסכם כי מתוך יתרת התמורה יישאר סכום בנאמנות אצל בא כוח המוכר, כאשר המוכרים הם הנהנים בכספים, עד להמצאת האישורים החסרים.
לקביעת סכום הנאמנות יש משמעות גדולה.
אסור לקבוע סכום שרירותי שאינו קשור לחשיפה האמיתית.
צריך להעריך מראש את החשיפה למס שבח, להיטל השבחה ולחיובים אחרים שהאישורים תלויים בתשלומם, ולוודא שסכום הנאמנות שנקבע בהסכם מספיק כדי לתת ביטחון אמיתי לכך שניתן יהיה לשלם את החיובים ולקבל את האישורים.
מצד שני, מבחינת המוכר מדובר בכספים מתוך התמורה שלו שלא יהיו זמינים לו עד לקבלת האישורים. גם מסיבה זו יש אינטרס ברור להתחיל לטפל באישורי המסים והעירייה מוקדם ככל האפשר ולא להמתין למועד המסירה.
ומה צריך להכין לקראת המכירה?
עוד לפני החתימה כדאי לרכז את המסמכים הרלוונטיים: נסח טאבו או אישור זכויות עדכני מהחברה המשכנת, הסכם הרכישה המקורי, מסמכי המשכנתה, מכתב כוונות או יתרת סילוק ככל שקיימת משכנתה, הסכם שכירות ככל שהדירה מושכרת, מסמכים תכנוניים ככל שנדרשים, חשבוניות ואסמכתאות להוצאות שעשויות להיות רלוונטיות למס השבח ומסמכים נוספים בהתאם לנכס.
ככל שהבדיקה נעשית מוקדם יותר, כך ניתן לטפל בבעיות לפני שהן הופכות למכשול בדרך לחתימה או למסירה.
לסיכום – במכירת דירה חשוב לדעת מראש כמה באמת נשאר לכם ביד
מוכר דירה מסתכל באופן טבעי על מחיר המכירה.
אבל השאלה החשובה היא לא רק בכמה מכרתם, אלא כמה יישאר לכם לאחר השלמת העסקה והאם תוכלו לקיים את כל התחייבויותיכם כלפי הקונה במועד.
מס שבח, היטל השבחה, יתרת משכנתה, תיווך, שכר טרחה, הסדרת חריגות או בעיות רישום והוצאות נוספות יכולים לשנות באופן משמעותי את התמונה.
צריך גם לדעת מה מקור הכספים של הקונה, כמה הון עצמי עומד לרשותו, האם הוא תלוי במשכנתה, מתי ניתן יהיה למחוק את המשכנתה שלכם ואילו מסמכים תצטרכו להמציא כדי שהקונה יוכל לרשום את הדירה על שמו.
אם הדירה מושכרת, צריך לדעת מראש מתי ובאילו תנאים ניתן למסור אותה לקונה. ואם אתם מוכרים דירה ובמקביל רוכשים דירה אחרת, צריך לתכנן את שתי העסקאות יחד ולא רק כל אחת בפני עצמה.
ומעבר לכסף, יש חשיבות עצומה גם למה שאתם מצהירים בפני הקונה ולמידע שאתם מוסרים לו.
לכן לפני שמפרסמים, לפני שמסכמים מחיר ובוודאי לפני שחותמים על הסכם מכר, כדאי לבצע בדיקה משפטית, תכנונית ומיסויית מלאה של הנכס ושל העסקה.
מכירה נכונה מתחילה הרבה לפני החתימה. היא מתחילה בבדיקה, בתכנון נכון ובגילוי של כל מה שצריך לדעת מראש.