פירוק שיתוף במקרקעין – המדריך המלא

פירוק שיתוף במקרקעין | נופית מסיקה רחמים עו"ד ונוטריון

פירוק שיתוף במקרקעין – המדריך המלא

בעלות משותפת במקרקעין נוצרת במגוון מצבים: רכישה משותפת של נכס, רכישה של חלקים באותה החלקה, ירושה של מספר יורשים, השקעה משותפת בקרקע, תוכנית איחוד וחלוקה היוצרת שותפות בין בעלי קרקעות ולעיתים גם כתוצאה מנסיבות שלא היו בשליטתם של בעלי הזכויות.

כל עוד קיימת הסכמה בין השותפים, ניתן בדרך כלל לנהל את הנכס במשותף. הקושי מתחיל כאשר אחד השותפים מבקש למכור, לבנות, להשביח או לממש את זכויותיו ואילו יתר השותפים אינם מסכימים, או כאשר מחלוקת בין בעלי הזכויות מותירה נכס בעל פוטנציאל במצב של קיפאון.

במצבים אלה, אחד הכלים המשפטיים המרכזיים העומדים לרשות בעל זכויות הוא פירוק שיתוף במקרקעין.

הזכות לפירוק שיתוף הינה זכות בסיסית של כל שותף

סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969, קובע:

"כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף."

מדובר בזכות רחבה ובסיסית, מעין "זכות על". ככלל, אדם אינו חייב להישאר בשותפות במקרקעין בניגוד לרצונו. כל אחד מהשותפים רשאי לדרוש את פירוק השיתוף, ללא טענת התיישנות, ללא תלות בשיעור זכויותיו במקרקעין וללא צורך להראות כי קיים "רוב" התומך בפירוק.

העיקרון הובהר היטב בפסיקת בית המשפט העליון. ברע"א 1017/97 רידלביץ נ' מודעי, פ"ד נב(4) 625 (1998), עמד בית המשפט על מעמדה של הזכות לפירוק שיתוף ועל הקושי שבהמשך כפוי של יחסי שיתוף כאשר השותפים אינם מסוגלים לפעול יחד.

גם ברע"א 1497/09 בעלי זכויות בחלקה 10 בגוש 6884 נ' ויסמן (25.7.2010) חזר בית המשפט העליון על התפיסה שלפיה שותפות כפויה, במיוחד כאשר היחסים בין הבעלים מעורערים, עלולה להכביד על פיתוח הנכס ולפגוע בסחירותו.

למעשה, אחד הרציונלים המרכזיים של פירוק השיתוף הוא למנוע מצב שבו נכסים נותרים "תקועים" במשך שנים רק משום שבעלי הזכויות אינם מצליחים להגיע להסכמה.

טיפ ממני: אם ברור שהשותפות כבר אינה מתפקדת, לא תמיד נכון להמתין שנים בתקווה שהמחלוקת תיפתר מעצמה. לעיתים עצם נקיטת ההליך היא זו שמניעה את הצדדים לשולחן המשא ומתן ומאפשרת להגיע לפתרון כלכלי.

האם אפשר למנוע משותף לדרוש פירוק?

גם אם נחתם בין השותפים הסכם שיתוף הכולל הוראה המגבילה את האפשרות לפרק את השיתוף, אין פירוש הדבר שניתן למנוע את הפירוק לצמיתות.

סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין קובע כי כאשר קיימת בהסכם השיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, בחלוף שלוש שנים, להורות על פירוק השיתוף למרות התניה, אם מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין.

עם זאת, הזכות לפירוק שיתוף, ככל זכות משפטית, כפופה לעקרון תום הלב ולאיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. התנגדות לפירוק אפשרית במקרים חריגים, אולם נקודת המוצא נותרת כי שותף המבקש להשתחרר מהשותפות זכאי, ככלל, לעשות כן.

כיצד מתבצע פירוק השיתוף?

כאשר קיימת הסכמה בין השותפים, ניתן לבצע את פירוק השיתוף בהתאם להסכמות ביניהם. כאשר אין הסכמה, בית המשפט יקבע את דרך הפירוק בהתאם להוראות חוק המקרקעין ולנסיבותיו של הנכס.

החוק קובע מספר דרכים מרכזיות לפירוק השיתוף.

טיפ ממני: לפני שמחליטים איך לבקש לפרק את השיתוף, צריך להבין את הנכס. תשריט, מצב תכנוני, אפשרויות חלוקה, זכויות בנייה ושווי כלכלי יכולים לשנות לחלוטין את האסטרטגיה הנכונה בתיק.

חלוקה בעין

סעיף 39 לחוק המקרקעין קובע כי במקרקעין הניתנים לחלוקה, דרך המלך היא חלוקה בעין.

במקום שכל אחד מהשותפים יחזיק בחלק בלתי מסוים בנכס כולו, מחלקים את המקרקעין, ככל שהדבר אפשרי מבחינה משפטית ותכנונית, כך שכל אחד יקבל חלק נפרד שיהיה בבעלותו.

מכירת המקרקעין וחלוקת התמורה

כאשר המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה, או כאשר חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, סעיף 40 לחוק המקרקעין מאפשר לבצע את הפירוק בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת התמורה בין השותפים בהתאם לחלקיהם.

במקרים רבים מתמנה לצורך כך כונס נכסים, שתפקידו לנהל את הליך המכירה בהתאם להוראות בית המשפט.

הליך כזה עשוי לכלול שמאות, פרסום הזמנה להציע הצעות, קבלת הצעות, התמחרות, אישור המכר על ידי בית המשפט והשלמת העברת הזכויות.

בהליך מכירה באמצעות התמחרות יש להקפיד על ניהול הוגן ושוויוני, בהתאם לדין ולהוראות בית המשפט, תוך מתן הזדמנות שווה למשתתפים. במסגרת קביעת דרך הפירוק ניתן להתחשב גם ברצון השותפים, בכפוף להוראות החוק ולנסיבות המקרה.

רישום בית משותף

דרך נוספת קבועה בסעיף 42 לחוק המקרקעין. כאשר המקרקעין כוללים בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט לבחון פירוק של השיתוף בדרך של רישום הבית כבית משותף והקצאת הדירות או היחידות בין השותפים.

דרך זו עשויה במקרים המתאימים לאפשר את סיום השיתוף מבלי למכור את הנכס כולו.

פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג

כאשר בני זוג נפרדים והם בעלים משותפים בדירת המגורים, עשויה להתעורר שאלת פירוק השיתוף בדירה. גם במצב זה קיימת הזכות לדרוש פירוק שיתוף, אולם המחוקק קבע הגנה מיוחדת ביחס לביצוע המכירה כאשר לבני הזוג ילדים קטינים.

סעיף 40א(א) לחוק המקרקעין קובע כי אם החליט בית המשפט על פירוק השיתוף בדירת מגורים, של בני זוג בדרך של מכירה  הוא לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב כל עוד לא נוכח כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר זמני לתקופה שיקבע.

כלומר, יש להבחין בין ההחלטה על פירוק השיתוף לבין מועד ביצוע המכירה בפועל. מטרת ההוראה היא לאפשר את מימוש הזכויות בדירה, תוך שמירה על פתרון מגורים מתאים לילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם .

האם שותף שמחזיק רק באחוז קטן יכול לדרוש פירוק?

כן.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהחלטה על פירוק שיתוף מתקבלת לפי רוב זכויות הבעלות. זה אינו הכלל.

גם שותף המחזיק בחלק קטן מהמקרקעין יכול, ככלל, לדרוש את פירוק השיתוף.

ברע"א 1497/09 בעלי זכויות בחלקה 10 בגוש 6884 נ' ויסמן,  נדון מקרה שבו המבקשים החזיקו יחד ביותר מ־95% מהזכויות ואילו אחד השותפים החזיק באחוזים בודדים. בית המשפט העליון הבהיר את ההבחנה בין ניהול המקרקעין בתקופת השיתוף לבין עצם הזכות להביא את השיתוף לסיומו.

עם זאת, הזכות לדרוש פירוק אינה מקנה לבעלי רוב הזכויות אפשרות לכפות על בעל המיעוט למכור דווקא להם את חלקו.

כאשר הפירוק מתבצע בדרך של מכירה, הכלל הוא מכירת הנכס כולו וחלוקת התמורה, אלא אם קיימת הסכמה אחרת בין השותפים.

טיפ ממני: העובדה שיש לכם רוב גדול בזכויות אינה אומרת שתוכלו לקבוע לבד את מחיר המכירה או לחייב את בעל המיעוט למכור דווקא לכם. לכן חשוב לבנות אסטרטגיה שמתחשבת מראש גם בדרך שבה צפוי להתבצע המכר.

כללים חשובים שכדאי לזכור 

  • מי רשאי לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין? הזכות להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין נתונה לבעלי זכויות בעלות במקרקעין. בעל הערת אזהרה בלבד למשל, שאינו בעלים רשום, אינו רשאי לתבוע פירוק שיתוף קנייני מכוח הערת האזהרה כשלעצמה.
  • לא ניתן לכפות מכירה לשותף אחר- שותף במקרקעין אינו יכול לחייב שותף אחר למכור לו דווקא את חלקו בנכס, גם אם הוא מחזיק ברוב הזכויות.
  • הליך התמחרות הוגן ושוויוני- כאשר פירוק השיתוף מתבצע בדרך של מכירה, יש לנהל את הליך ההתמחרות בשקיפות, בהגינות ובשוויון, תוך שמירה על זכויות כלל השותפים והשאת התמורה המתקבלת.
  • התחשבות ברצון השותפים- בבחירת דרך פירוק השיתוף יש להביא בחשבון את רצון השותפים, ככל שהדבר מתיישב עם הוראות הדין ונסיבות המקרה.
  • התנגדות לפירוק שיתוף- הזכות לדרוש פירוק שיתוף היא זכות יסודית, אולם במקרים חריגים ניתן להתנגד לפירוק, בין היתר בטענות של חוסר תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפט או קיומה של מגבלה חוזית תקפה.
  • היבטי מיסוי מקרקעין- לפירוק השיתוף עשויות להיות השלכות מס משמעותיות. לכן חשוב לבחון מראש את אופן הפירוק, את חבויות המס האפשריות ואת התמורה נטו שתיוותר בידי השותפים.

לאיזה בית משפט מגישים תביעה לפירוק שיתוף – סמכות עניינית

כאשר מדובר בפירוק שיתוף בזכויות בעלות רשומות במקרקעין, הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה, ככלל, לבית משפט השלום, ללא תלות בשווי המקרקעין, והסמכות המקומית נקבעת לפי מקום הימצאם.

לעומת זאת, כאשר מדובר בזכויות חוזיות או בזכויות שטרם התגבשו לזכויות קנייניות רשומות, יש לבחון את מהות הזכות הנתבעת. בהתאם לסעיפים 7 לחוק המקרקעין ו־13(א) לחוק המיטלטלין, עשויה תביעה לפירוק השיתוף בזכויות כאלה להתברר לפי דיני המיטלטלין, ואז הסמכות העניינית נגזרת משווי הזכויות ומהוראות סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ״ד–1984 .

ההבחנה חשובה במיוחד במגרשים שנוצרו מכוח תוכנית איחוד וחלוקה מאושרת אך טרם נרשמו בטאבו: לפני הגשת התביעה יש לבדוק הן את מעמד הזכויות והן את הערכאה המוסמכת, כדי שלא לנהל הליך בבית משפט  בהיעדר  סמכות. 

פירוק שיתוף במגרש שטרם נרשם – פסק דין שבו ייצג משרדנו

אחת הסוגיות המורכבות מתעוררת כאשר קיימת תוכנית איחוד וחלוקה מאושרת אשר יצרה מגרש חדש, אולם הליכי הרישום טרם הסתיימו והמגרש החדש עדיין אינו רשום כיחידת רישום עצמאית בטאבו.

האם בעלי הזכויות חייבים להמתין שנים עד להשלמת הרישום, או שניתן לפרק את השיתוף כבר קודם?

סוגיה זו עמדה במרכזו של ת"א (מחוזי מרכז) 34851-09-18 י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ נ' פרידמן ואח (29.6.2021) ' שבו ייצגה עו"ד נופית מסיקה רחמים את התובעת.

באותו עניין דובר במגרש שנוצר מכוח תוכנית איחוד וחלוקה, כאשר הזכויות במגרש החדש טרם נרשמו במרשם המקרקעין.

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את העמדה שלפיה ניתן לפרק את השיתוף גם בזכויות אלה, ולא חייב את בעלי הזכויות להמתין עד להשלמת הרישום הפורמלי.

בית המשפט עמד על הקושי שבתוצאה אחרת: בעל זכויות רשום עלול למצוא עצמו מנוע מלפעול במקרקעין במשך שנים ארוכות רק משום שהליכי הרישום של התוכנית טרם הסתיימו.

המשמעות המעשית של פסק הדין חשובה: בנסיבות המתאימות, העובדה שהמגרש החדש טרם נרשם בטאבו אינה בהכרח מונעת את פירוק השיתוף בזכויות שנוצרו מכוח תוכנית מאושרת.

פסק הדין ממחיש גם מדוע תביעת פירוק שיתוף אינה תמיד הליך טכני ופשוט. כאשר מדובר במגרשים שנוצרו מכוח תוכניות איחוד וחלוקה, יש לבחון במקביל את דיני המקרקעין, דיני התכנון והבנייה, השלב התכנוני בו נמצאת הקרקע, מהות הזכויות שנוצרו והערכאה המוסמכת לדון בהליך.

טיפ ממני: בתיקים של קרקע שטרם נרשמה באופן סופי, אני בודקת תמיד את התמונה התכנונית לצד הרישומית. לפעמים דווקא התוכנית המאושרת והזכויות שנוצרו מכוחה מאפשרות לקדם פתרון גם כשהטאבו עדיין לא משקף את המצב החדש.

מה קורה כשיש בעלי זכויות שלא ניתן לאתר?

פירוקי שיתוף מורכבים מתעוררים לא פעם בקרקעות שבהן קיימים בעלי זכויות רבים, חלק מהרישומים ישנים, בעלי זכויות נפטרו או שקיים קושי לאתר או לזהות חלק מהבעלים.

האם די בכך כדי לשתק את המקרקעין ולמנוע את פירוק השיתוף?

ברע"א 6889/23 עו"ד רן ברא"ז נ' רשם המקרקעין נתניה (25.6.2024)  עסק בית המשפט העליון במקרקעין שנמכרו במסגרת פירוק שיתוף כאשר חלק מהבעלים המקוריים היו רשומים ללא פרטים מזהים מלאים.

בית המשפט העליון קבע, בנסיבות אותו עניין, כי לאחר שבית המשפט הורה על פירוק השיתוף ואישר את המכר, אין מקום לעכב את רישום הזכויות על שם הרוכשים בשל הצורך להשלים את זיהוי הבעלים המקוריים. סוגיית הזיהוי יכולה להמשיך להתברר לצורך חלוקת כספי התמורה, כאשר הכספים הרלוונטיים נשמרים בידי כונס הנכסים עד להשלמת הזיהוי.

הפסיקה ממחישה את המגמה שלא לאפשר לקשיים רישומיים ולריבוי בעלים להקפיא נכס ללא הצדקה, תוך שמירה במקביל על זכויותיהם הכספיות של בעלי הזכויות.

פירוק שיתוף אינו רק פתרון לסכסוך – הוא יכול להיות כלי להשבחת הנכס

פירוק שיתוף מזוהה לעיתים עם סכסוכים בין יורשים, בני משפחה או שותפים שהיחסים ביניהם עלו על שרטון. בפועל, זהו גם כלי משפטי וכלכלי חשוב למימוש הפוטנציאל הגלום במקרקעין.

קרקע הכוללת עשרות בעלי זכויות שאינם מצליחים להתאגד, מגרש שלא ניתן לקדם בו עסקה בשל התנגדות של חלק מהבעלים או נכס שהתקבל בירושה והיורשים אינם מצליחים לקבל החלטה משותפת – כל אלה עלולים להישאר במצב של קיפאון במשך שנים.

הליך נכון של פירוק שיתוף יכול לשחרר את הנכס מהקיפאון, לאפשר את מכירתו, את פיתוחו או את מימוש הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו.

לעיתים אף נבחנות במסגרת פתרון הסכסוך אפשרויות מסחריות מורכבות, לרבות התקשרויות בעסקאות קומבינציה, כאשר הדבר מתאים למאפייני המקרקעין ולהסכמות או להוראות השיפוטיות הרלוונטיות.

פירוק שיתוף במקרקעין | נופית מסיקה רחמים עו"ד ונוטריון

ומה לגבי מיסוי מקרקעין?

זהו נושא שלעיתים אינו מקבל מספיק תשומת לב בתחילת ההליך.

לפירוק שיתוף עשויות להיות השלכות מס, והן משתנות בהתאם למבנה הזכויות, לדרך שבה מתבצע הפירוק, לקיומם של תשלומי איזון, למכירת הנכס ולנסיבות הספציפיות של בעלי הזכויות.

לכן, לפני שבוחרים את דרך הפירוק, חשוב לבחון לא רק מה אפשרי מבחינה משפטית אלא גם את ההשלכות הכלכליות והמיסויות של החלופות השונות.

טיפ ממני: אל תבחרו את דרך הפירוק רק לפי השאלה מה הכי מהיר. חלוקה בעין, מכירה, תשלומי איזון או פתרון מוסכם יכולים ליצור תוצאות מס וכלכלה שונות מאוד. כדאי לחשב את הנטו הצפוי בכל חלופה לפני שמקבעים עמדה.

החיבור בין דיני המקרקעין, מיסוי מקרקעין וליטיגציה הוא משמעותי במיוחד בהליכי פירוק שיתוף: החלטה על הדרך שבה ימומש הנכס עשויה להשפיע באופן ישיר על התוצאה הכלכלית שתיוותר בסופו של דבר בידי בעלי הזכויות.

האם תמיד צריך להגיע לבית המשפט?

לא.

כאשר ניתן להגיע להסכמה בין השותפים, ניתן לעיתים להסדיר את סיום השיתוף באמצעות הסכם מתאים, ללא צורך בניהול תביעה ממושכת.

גם לאחר שהוגשה תביעה, אין מניעה להגיע להסכמות שייתרו את המשך ההליך או יסדירו את דרך הפירוק.

השאלה הנכונה אינה תמיד "האם אפשר להגיש תביעה?", אלא איזו דרך תאפשר ללקוח לממש את זכויותיו בצורה היעילה והכלכלית ביותר.

טיפ ממני: גם אחרי שהוגשה תביעה, אני לא רואה בהסכמה "נסיגה" מההליך. אם אפשר להגיע למתווה שמקצר זמן, חוסך עלויות ושומר על שווי הנכס, לעיתים זו התוצאה הטובה ביותר ללקוח.

לסיכום

הזכות לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין היא זכות בסיסית המעוגנת בחוק המקרקעין, והיא עומדת ככלל לכל שותף, גם אם הוא מחזיק בחלק קטן בלבד מהזכויות וגם אם יתר השותפים אינם מעוניינים בפירוק.

עם זאת, עצם הזכות לדרוש פירוק היא רק תחילתה של הבדיקה.

יש לבחון כיצד נכון לפרק את השיתוף: חלוקה בעין, מכירת הנכס, רישום בית משותף או פתרון אחר המתאים לנסיבות; מהו מצב הזכויות והרישום; האם קיימות זכויות תכנוניות שטרם נרשמו; האם ניתן לאתר את כלל הבעלים; מהן השלכות המס; וכיצד ניתן לשמור ככל האפשר על שוויו ועל הפוטנציאל של הנכס.

פירוק שיתוף נכון אינו רק הדרך לצאת משותפות שאינה עובדת. במקרים רבים הוא הדרך לשחרר נכס מקיפאון, לממש את הפוטנציאל הגלום בו ולהפוך זכויות שאינן ניתנות למימוש בפועל לנכס בר־מימוש.

עו"ד ונוטריון נופית מסיקה רחמים עוסקת למעלה מ־13 שנים בתחום פירוקי השיתוף במקרקעין, מייצגת בהליכים מורכבים בתחום ומתמנה ככונסת נכסים מטעם בתי המשפט.

המידע המובא במאמר זה הנו לידיעה כללית בלבד ונועד להעשרה בלבד. אין לראות בתוכן המאמר, בפרשנות הפסיקה או בטיפים המוצגים בו משום ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ פרטני המותאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו הבלעדית והמלאה.
כל הזכויות בתוכן המאמר שמורות לעו"ד נופית מסיקה-רחמים. חל איסור מוחלט על העתקה, הפצה, צילום, עריכה או שימוש מסחרי בטקסט זה בכל מדיה שהיא ללא קבלת אישור מפורש בכתב מראש.

נעים להכיר, עורכת דין ונוטריון

בעלת תואר ראשון במשפטים (LL.B) ותואר ראשון במנהל עסקים (B.A), בוררת ומגשרת מוסמכת וכן מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך.

תשאירו פרטים בטופס שלפניכם

מאמרים נוספים מהשטח